חנוך לוין

מי שמכיר את מחזותיו של חנוך לוין, מבין על מה אני מדברת.

אחד מדמויותיו היא "קרום", ובסצנת בית הקולנוע הוא אומר:

"מקרין הסרט,

החשך את האולם.

שלא נראה אחד את השני,

ולא ניאלץ להביט זה לזה בעיניים.

ועכשיו הראה לנו סרט,

שיהיה מרתק,

ויהיה קל ומלא צבע,

ויהיו בו אנשים יפים ומאושרים, לבושים היטב,

ובחורות יפות ועירומות,

ובתים מוקפים גנים ומכוניות מבריקות ומהירות.

ואנחנו נשב בחושך

ונביט אל האור

ונטביע בו למשך שעתיים

את הצער והעלבון של חיינו,

ונדמה בלבנו שאנו האנשים היפים,

ואתנו הבחורות היפות והערומות,

ושלנו הם הבתים מוקפי הגנים

והמכוניות המבריקות המהירות.

 

סרט קולנוע,

פס רוטט של אור,

בך תלויה כל תקוותנו,

ובך, מקרין הסרט,

היושב מעל לראשינו, והנותן לנו, תמורת עשר לירות לאיש,

שעתיים של חיי אמת

בתוך השקר של חיינו".